יום שישי, 9 בינואר 2009

במלחמה כמו במלחמה




הסמנכ"ל ואני הגענו ל"נוקיהו" במצב רוח קרבי, תרתי משמע. חבר משותף גוייס בצו 8. היינו במצב רוח פילוסופי ומהורהר לאור מצב. למרות זאת היינו ממוקדים במטרה - לנצח את היוונים קודם ואז את הערבים. ההיכל התמלא לעצלתיים. האנשים לא מיהרו להגיע.


הקבוצות עלו, השחקנים התחממו. מכבי הודו לאולימפיאקוס על בואם. האוהדים הריעו לוויצ'יץ ושרקו בוז להלפרין. ואז הם יזמו את שירת ההימנון בספונטניות ידוע מראש, ואז התחיל המשחק.


כל הקלישאות יהיו נכונות. מכבי ניצחה בהתקפה. קלענו 96 נקודות מול קבוצה שאוהבת לשלוט בקצב. למרות התצוגות הלא משכנעות בליגה הישראלית, מגמת השיפור מאז תחילת עידן פיני התממשה נגד אולימפיאקוס והגיע לשיא. דיאור פישר היה מדהים בהגנה ובריבאונד ההתקפה. הוא הדבר היחידי הטוב שקרה בעידן אפי.


מי היה מאמין שמכבי תתמודד שבוע הבא על המקום הראשון בבית. כל פרשני הכדורסל דיברו רק לפני חודש על האפשרות שלא נעפיל בכלל לטופ - 16. והכל בזכות פיני הגדול!