לפרוש בשיא

המשחק של מכבי נגד סיינה יכול להיות שיעור מצוין בספינים. במבחן התוצאה, אי אפשר להתווכח. זה היה ניצחון מדהים למכבי ת"א. חזרה מפיגור של 18 נקודות, מעיד על אופי. מרגל הגרעין הישראלי שסיינה העסיקה כנראה שלא סיפק את הסחורה.

בסוף המשחק צביקה שרף, כהרגלו, לקח את הקרדיט על הניצחון (ותקף את רודפיו - האמיתיים והדימיוניים). על פניו זה הגיוני ולגיטימי. הקבוצה שהוא מאמן הרי ניצחה. אבל אותה קבוצה שניצחה את סיינה הייתה גם בפיגור משמעותי. לכן, אסור לשכוח שמכבי ניצחה למרות תוכנית המשחק של המאמן ולא בזכותה.

שרף נכשל בכל האספקטים של הכנת הקבוצה למשחק. כל מה שתוכנן – קרס. קריסה זאת צריכה להלקח בחשוב בדיוק כמו ניהול המשחק המוצלח של שרף במחצית השניה. בהרבה מובנים הניצחון הגדול של סיינה מבטא את כישלון הקונספציה של צביקה שרף השנה. ליאור אליהו שיובש על הספסל במשך חודשים (בגלל 'חוזה דקות המשחק' של כספי) ודרק שארפ הבילתי נגמר, שישב לידו, הם אלה שהצילו למכבי את המשחק (לצד גרסיה ובלוט'נטל). שרף עוד עלול לטעון בעתיד שהפיכתו של אליהו לנער פוסטר הייתה צעד מתוכנן ומחושב לקראת סוף העונה. אצלו הרי הכל אפשרי.

לגבי שארפ צריך לזכור שהוא היה השחקן האחרון שעלה מהספסל. אם הכל היה הולך לפי התיכנון שארפ לא היה רואה כנראה מגרש. שרף יכול לטעון עד מחר שהוא תיכנן לשתף את אליהו במשחק הזה. אפשר להאמין לו במובן זה. אבל הוא לא תיכנן להשתמש בו בצורה הזאת, זה בטוח.

המשחק היום נגד צסק"א חשוב מאוד לעתידו ומורשתו של שרף. למרות שקשה להאמין שהוא לא יוחתם לעונה הבאה גם במקרה של הפסד. ניצחון ימחק את היסטוריית ותדמית הלוזר ששרף סוחב על גבו כ-20 שנים. הפסד מכובד יספק להנהלת מכבי את התירוץ להחתימו לעונה הבאה. רק תבוסה קשה ומשפילה תערער את מעמדו של זה שאינו יודע לנהל משחק.

דבר אחד בטוח, צסק"א זו לא סיינה. אין לה סף שבירה, כי היא לא נשברת. ההגדרה של וויצ'יץ שמדובר במכונת כדורסל היא הגדרה נכונה. אם שרף ינצח אז כל הכבוד לו. זו תיהיה הזדמנות מצוינת מבחינתו להודיע על פרישה מאימון פעיל. גיא גודס כבר מוכן להנהיג את מכבי כמאמן ראשי.