יום שישי, 4 באפריל 2008

יום חמישי. יד נוקיהו. משחק מכריע. נשמע מוכר?



כמו הפסד החוץ לז'לגיריס. ההפסד בברצלונה לא חשוב כל כך, אלא הדרך. ניצחון היה יכול להיות בונוס נחמד מאוד, אבל מתברר שלספרדים יש כבוד. הבעיה היא שגם במשחק ביד אליהו, מכבי אומנם הניצחו אבל את קצב המשחק קבעו הספרדים.



תוכנית המשחק של שרף לא הייתה כל כך ברורה, אולי בגלל שלא היה כזה דבר. אין ספק שהוא תיכנן כל מיני דברים. הוא ניסה להראות לכולם כמה הוא חכם שהכניס את מצלמות ערוץ 10 להתייעצות הסגל המקצועי, כפי שראינו בכתבה ששודרה לפני המשחק, אבל מתברר שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. הבלגן בא לידי ביטוי בסוף הרבע השלישי ותחילת הרביעי ששרף עלה עם הרכבים מוזרים שלא שיחקו הרבה ביחד, אם בכלל.



לברצלונה יש אומנם מאמן חסר ניסיון, יחסית לשרף, אבל מי שחושב שמדובר בתעתיק של חואן פלסה, מאמן ריאל מדריד טועה. העובדה היא שברצלונה הצליחה בשתי המשחקים לכפות את סגנון הכדורסל שלה. במשחק הראשון זה לא הצליח כי הקהל, המסורת, ויד נוקיהו השפיעו עליהם. אבל בברצלונה השלשות המטורפות נכנסו בלי בעיה.



עכשיו, במשחק השלישי ביום חמישי הקרוב, הספרדים יגיעו לנוקיהו עם תחושה שזה אפשרי ושאין מה להפסיד. מכבי תגיע אחרי משחק יוקרתי וחשוב נגד בני-השרון, כאשר הלחץ בעיקר עליה. כפי שצוין כאן בעבר מספר פעמים, לשרף יש יכולת בלתי נגמרת להפסיד משחקים מכריעים ביד אליהו, והינה לכם עוד אחד כזה. ניצחון ומכבי עולים לפיינל פור עם סיכוי סביר לעלות לגמר ואולי אפילו לזכות ביורוליג.

הפסד, וזה פשוט עוד יום במשרד בשביל צביקה.












אין תגובות: