זה נכון שאבלינו ולה-מאן הן קבוצות כדורסל מצחיקות שלא נאמר מבזות. הכדורסל שלהן משלב נאיביות עם טיפשות. אבל מי שחושב שגם עם אפי בירנבויים מכבי הייתה מנצחת בצרפת או באיטליה, חי באשליות.
נגד אבלינו, מכבי של אפי הייתה מובסת. היא לא הייתה שורדת את מטר השלשות של האיטלקים ב-15 הדקות הראשונות של המשחק. יחסי הכוחות בין מכבי של אפי והצרפתים כמעט והובילו להפסד ב"נוקיהו".
ההבדל בין פיני לבין אפי בסיסי ופשוט. פיני גיבש קבוצה שמשחקת כקבוצה, גם אם הכשרון שלה מוגבל. אצל אפי היה מדובר באסופה לא מגובשת של שחקנים שלא היו מסוגלים להשלים מהלך מסודר בהתקפה והתקשו לשמור בהגנה.
עכשיו שבטיסטה עזב ופיני ודרוקר מתחילים לעצב סגל שמתאים לכדורסל שלהם, אפשר להתחיל להסתכל למעלה לכיוון הטופ 16 ביורוליג, וקדימה לקראת העונות הבאות. פיני החזיר את התקווה ולאט לאט מתחיל להחזיר את ההרתעה.
אפי והכישלונות:
ככל שחולף הזמן. כישלונו של אפי נחשף יותר ויותר. בגלל שלאפי אין אוייבים או שונאים בתקשורת, לא עוסקים בזה יותר מידיי. למה לרדת על אפי אם אפשר לעשות אותו דבר על פיני, מכל הסיבות הלא נכונות.
במשך השנים אפי הציג עצמו "כמאמן של שחקנים", ואנשים האמינו לו. הוא התגאה ביכולת שלו להתמודד עם שחקנים בעייתיים ולהוציא מהם את המקסימום. עכשיו מתברר שהכל היה עבודה בעייניים.
היחס, או יותר נכון חוסר היחס לו זכה רודני וויט מכיוונו של אפי והמכתב של מרכוס בראון הבהירו לכל מי שלא ידע או לא רצה להאמין שאפי לא בנוי לרמות הגבוהות של אירופה. אין לו את זה.
פיני והכשרונות:
בחירת הזרים הבעייתית של אפי הכריחה את פיני לעשות משהו שהוא לא עשה בעבר: להתבסס על הכשרונות הישראלים המקומיים. אליהו, כספי, בורשטיין וגרין בעיקר. לא בטוח שפיני נהנה מכל רגע. הוא לא מאמין גדול בכדורסלן הישראלי.
למרות זאת, השילוב הזה עושה טוב לכדורסל הישראלי. סגנון המשחק המהיר אך מסודר של פיני מתאים מאוד לאופיים של השחקנים הישראלים במכבי. אפשר רק להצטער שאף אחד באיגוד הכדורסל לא הצליח לגייס את פיני לאימון הנבחרת ובמקום זה הוא מאמן של נבחרת בולגריה.
האירוניה היא שמי שהולך להרוויח מהמצב זה לא אחר מזה שאינו יודע לנהל משחק, הקרוי צביקה שרף. אם השחקנים הישראלים במכבי ימשיכו להתקדם העונה, הם יגיעו לאליפות אירופה בכושר משחק טוב ועם ביטחון. הבעיה היחידה היא שצביקה ידאג להוציא להם את כל החשק בשבוע הראשון.
נגד אבלינו, מכבי של אפי הייתה מובסת. היא לא הייתה שורדת את מטר השלשות של האיטלקים ב-15 הדקות הראשונות של המשחק. יחסי הכוחות בין מכבי של אפי והצרפתים כמעט והובילו להפסד ב"נוקיהו".
ההבדל בין פיני לבין אפי בסיסי ופשוט. פיני גיבש קבוצה שמשחקת כקבוצה, גם אם הכשרון שלה מוגבל. אצל אפי היה מדובר באסופה לא מגובשת של שחקנים שלא היו מסוגלים להשלים מהלך מסודר בהתקפה והתקשו לשמור בהגנה.
עכשיו שבטיסטה עזב ופיני ודרוקר מתחילים לעצב סגל שמתאים לכדורסל שלהם, אפשר להתחיל להסתכל למעלה לכיוון הטופ 16 ביורוליג, וקדימה לקראת העונות הבאות. פיני החזיר את התקווה ולאט לאט מתחיל להחזיר את ההרתעה.
אפי והכישלונות:
ככל שחולף הזמן. כישלונו של אפי נחשף יותר ויותר. בגלל שלאפי אין אוייבים או שונאים בתקשורת, לא עוסקים בזה יותר מידיי. למה לרדת על אפי אם אפשר לעשות אותו דבר על פיני, מכל הסיבות הלא נכונות.
במשך השנים אפי הציג עצמו "כמאמן של שחקנים", ואנשים האמינו לו. הוא התגאה ביכולת שלו להתמודד עם שחקנים בעייתיים ולהוציא מהם את המקסימום. עכשיו מתברר שהכל היה עבודה בעייניים.
היחס, או יותר נכון חוסר היחס לו זכה רודני וויט מכיוונו של אפי והמכתב של מרכוס בראון הבהירו לכל מי שלא ידע או לא רצה להאמין שאפי לא בנוי לרמות הגבוהות של אירופה. אין לו את זה.
פיני והכשרונות:
בחירת הזרים הבעייתית של אפי הכריחה את פיני לעשות משהו שהוא לא עשה בעבר: להתבסס על הכשרונות הישראלים המקומיים. אליהו, כספי, בורשטיין וגרין בעיקר. לא בטוח שפיני נהנה מכל רגע. הוא לא מאמין גדול בכדורסלן הישראלי.
למרות זאת, השילוב הזה עושה טוב לכדורסל הישראלי. סגנון המשחק המהיר אך מסודר של פיני מתאים מאוד לאופיים של השחקנים הישראלים במכבי. אפשר רק להצטער שאף אחד באיגוד הכדורסל לא הצליח לגייס את פיני לאימון הנבחרת ובמקום זה הוא מאמן של נבחרת בולגריה.
האירוניה היא שמי שהולך להרוויח מהמצב זה לא אחר מזה שאינו יודע לנהל משחק, הקרוי צביקה שרף. אם השחקנים הישראלים במכבי ימשיכו להתקדם העונה, הם יגיעו לאליפות אירופה בכושר משחק טוב ועם ביטחון. הבעיה היחידה היא שצביקה ידאג להוציא להם את כל החשק בשבוע הראשון.
או, אפי אל תבכה - עשית זאת. דברה ואפי חוגגים.
_Wa.jpg)
